תדריך למורים ולהורים - שיחה עם ילדים לאחר התרחשות אירוע חירום

תדריך להורים לשיחה עם ילדיהם במצב חירום

תדריך להורים: מרחב מוגן רגשי - מתגובת לחץ לתפקוד במצב חירום, מותאם למגזר חרדי

ערכת פעילויות להורים וילדים במרחבים המוגנים

תדריך מקוצר המיועד למורים לפני הכניסה לכיתה למהלך שיחה בכיתה לאחר התרחשות אירוע חירום

התדריך מתייחס לעקרונות השיחה ולמהלך השיחה בכיתה לאחר אסון (במקרה בו המידע על האסון היה ידוע לילדים, במידה זו או אחרת, לפני בואם לבית הספר)

ניתן ורצוי להכין דף זה מראש, להתאימו לאסון הספציפי, לצלמו ולחלקו למורים.

עקרונות השיחה בכיתה בעקבות אסון. יש לתת לתלמידים מידע והסבר אמינים ומותאמים לרמת התפתחותם הקוגניטיבית על מה שאירע. אין להשתמש בתיאורים דרמטיים ומפורטים מדי, אך גם אין להעלים מידע ולהתעלם משאלות. יש להבטיח שהמידע יעודכן בהתאם להתפתחויות

• מטרת השיחה היא הפחתת המתח, מתן אפשרות לביטוי רגשות ותחילת מתן מסרים של תקווה וציפייה להחלמה.
• חשוב לתת לגיטימציה לתגובותיהם ולרגשותיהם של התלמידים, ולהעביר להם את המסר, שמדובר בתגובות נורמליות לאירוע שאיננו נורמלי. יש להימנע מהכחשת הסכנה והכאב.
• מחנך הכיתה יכול לשתף את התלמידים בתחושותיו ובהרגשותיו, אולם באופן מבוקר ושקול.
  חשוב להדגיש את זמינותם של מחנך הכיתה, יועץ בית-הספר ומבוגרים משמעותיים נוספים ואת נכונותם לעזור בכל עת.
• כדאי לנסות ליצור בכיתה אווירה של שותפות, של תמיכה ושל רצון לעזור. יש לשים את הדגש על עידוד לגילוי סולידריות, לאמפתיה, ללכידות קבוצתית ולהסתייעות בכיתה כגורם תמיכה חברתית.
• יש לשים לב לתלמידים או לקבוצות המגיבים באופן קשה במיוחד (החצנה, הקצנה, הסתגרות, הימנעות...) ולהפנותם לפסיכולוג או ליועצת בית-הספר.
• יש לספק לתלמידים מידע הנוגע לגופים ולארגונים שונים המיועדים לילדים ולבני נוער ונותנים עזרה ומסייעים בהקלת המצוקה, תוך שמירה על אנונימיות הפונה (ער"ן, דלת פתוחה וכולי).
• יחד עם מתן הלגיטימציה לביטוי הרגשות והפחדים המלווים את האירוע והמאפשרים את עיבוד האבל, יש לשים דגש על חשיבות החזרה ההדרגתית לשגרה, חיזוק מסרים של תקווה וציפייה להחלמה.

מהלך השיחה בכיתה

מתן מידע מהימן ומעודכן

יש להפריך שמועות, למסור מידע מדויק ומעודכן ככל שניתן לאותו רגע, להימנע מדרמטיזציה ולהבטיח כי נמשיך ונעדכן כשיהיה מידע נוסף.

קיום שיחה על האירוע

סבבים בכיתה, הישיבה במעגל:

1. שיחה על העובדות:
   איפה "תפסה" אותך הידיעה? מה אתה יודע על מה שקרה? ממי שמעת? מה עשית כששמעת על מה שקרה וכו'.
2. שיחה על המחשבות, הרגשות והתגובות:
   (שלב טעון ומשמעותי מאוד, יש לשים לב לתלמידים עם תגובת יתר ולדווח).
   אלו מחשבות עוברות לך בראש מאז ועד עכשיו? או-
   מה החלק הכי קשה עבורך באירוע הזה? או-
   אלו תחושות/תגובות נמשכות מאז ועד עתה?
   (יש לנרמל תגובות ולומר, כי טבעי ביותר שבעקבות אירוע כזה חשים כך וכך... והתחושות האלה הולכות ונעלמות במשך הזמן...)
3. חיזוק ההתמודדות והחבירה לכוחות:
   (כדאי לרשום על הלוח את הכוחות והמשאבים שעולים).
   מה יכול לעזור לנו להתגבר? או-
   כיצד התגברנו על אירועים קשים בעבר? מה עזר לנו אז? או-
   כיצד אפשר לעזור לחבר\ה שחווה אירוע קשה?
4. שיחה אודות העשייה:
   כדאי לעבור לפעילות יצירתית באמצעות אומנות, דרמה או מוסיקה או כל פעילות אשר ע"פ שיקול דעתך קשורה לאירוע ועשויה להוות גורם מעבד או מקל על החוויה. חשוב לשהות זמן מה בכאב.
   לאחר מכן ,אפשר לבקש מהכיתה רעיונות לעשייה: "מה כדאי לעשות עכשיו כדי שנרגיש יותר טוב?" תפקידים שייתנו לתלמידים הרגשה של משמעות ושל שליטה. (תלוי באירוע).
   בכיתות בהן יש אובדן לאחד התלמידים אפשר כבר להתכונן ולהתארגן להלוויה, שבעה ופעילויות תמיכה במשפחה.
5. שיחת סיכום:
   המורה יאמר לתלמידים: "נשוב ונדבר על האירוע בזמן הקרוב ותינתן שוב אפשרות לשתף ולשמוע אחד את השני".