מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
מחוז חרדי

שנת שמיטה

share
שתפו עמוד:
שנת שמיטה

"וְשֵׁשׁ שָׁנִים, תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ; וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ" (שמות כ"ג)

"שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ; וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה. שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר; אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר. שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ (ויקרא כ"ה)

עם ישראל מרגע שהתיישב בארץ ישראל החלו לספור ולשמור מחזורים של שבע שנים. כל מחזור כזה הסתיים בשנת שבתון המכונה שנת "שמיטה"- שפירושה המילולי הוא: שחרור.

בדיוק כשם שבכל שבוע, מפסיק היהודי מלאכתו ושובת ביום השביעי כך, אחת לשבע שנים היהודי מפסיק את עבודתו בשדה, והארץ שובתת. קיום שנת השמיטה מתבטא במספר מימדים. להלן יסודות שמירת שנת השמיטה.

שמיטת כספים

"מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. וזה דבר השמיטה: שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגֹש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמיטה לה'." (דברים טו, א-ב).

שנת השמיטה מבטלת את כל החובות שחייבים יהודים זה לזה.

היבט זה של שמירת שנת שמיטה ידוע כ"שמיטת כספים", כלומר שחרור מחובות.

כיום ניתן לקיים את ה"פרוזבול", המאפשר לגבות חובות גם בזמן ולאחר השמיטה.

שמיטת קרקעות

"שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה', שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור, שנת שבתון יהיה לארץ. והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה, לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך" (ויקרא טו, ג-ו).

בשנת השמיטה תושבי ארץ ישראל חייבים מפסיקים לעבד את שדותיהם. הם גם מוותרים על בעלות פרטית של שדותיהם; כל מה שגדל מעצמו נחשב לרכוש הכלל, הפקר, וכל אחד יכול לקחת ממנו.

היבט זה של שנת השמיטה נקרא שמיטת קרקעות, שחרור הקרקעות.

חיזוק האמונה

"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו!" (ויקרא כ"ה, כ').

"וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, ועשתה את התבואה לשלוש השנים. וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעית, עד בוא תבואתה תאכלו ישן" (ויקרא כ"ה, כ"א-כ"ב).

שנת השמיטה כשנת חיזוק האמונה בבורא עולם, וכשנת התחזקות בשליחות הרוחנית של עם ישראל, לימוד תורה והקפדה על קיום המצוות.